PMS – תסמונת טרום וסתית (או קדם וסתית) היא שם לקשת רחבה של תופעות המתרחשות לפני ובסמוך להופעת הוסת. כמעט כל אישה סובלת מסימפטומים קדם-וסתיים כלשהם, אך אצל נשים הסובלות מהתסמונת, מדובר בסמפטומים שפוגעים באופן ניכר בתפקודן.
התסמונת הטרום וסתית, נובעת כתוצאת מאי-סדירות של השינויים ההורמונאלים המתרחשים במהלך המחזור, ובעיקר מתנודות של רמות האסטרוגן והפרוגסטרון.
4 סוגים עיקריים של תסמונת טרום וסתית
את התסמונת ניתן לחלק ל-4 סוגים עיקריים:
PMS מסוג A – הנפוצה ביותר. נובעת מרמות גבוהות של אסטרוגן ונמוכת של פרוגסטרון בדם (מצב שגורם לעלייה בהומרני הסטרס, כגון אדרנלין ונוראדרנלין). סוג זה גורם לאי יציבות במצבי הרוח, חרדה, עצבנות ומתח.
PMS מסוג B – נובע מעלייה ברמות האסטרוגן בדם, וגורם לאי יציבות רמות הסוכר בדם ולמצב של תאבון מוגבר, חשק למתוק, עייפות וסחרחורות.
PMS מסוג D – מצב של רמות נמוכות של אסטרוגן ורמה גבוהה של פרוגסטרון. מצב זה גורם לנדודי שינה, דיכאון והתקפי בכי. סוג זה של התסמונת הינו נדיר יחסית, אך מחייב תשומת לב קריטית, שכן במצבי קיצון התסמונת עלולה להוביל להתאבדות.
PMS מסוג H – רמות גבוהות של אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכלייה. מתבטא בנפיחות באזור הבטן, בידיים, בפנים, בקרסוליים, עליה במשקל וגודש בחזה.
אלו הם 4 הסוגים עיקריים של PMS, ובנוסף ישנם גם סוגים נפוצים פחות.
המכנה המשותף הוא שכל סוגי התסמונת נובעים משינויים הורמוליים בלתי סדירים לקראת הופעת הוסת.
אז למה אני סובלת והיא לא?
כיום ידוע שכ-80% מהנשים סובלות מתסמינים קדם-וסתיים. אצל כל אישה זה יתבטא ברמה ובעוצמה שונה. כך שניתן לומר ש"לכולן יש", אך לא כולן סובלות מכך. אצל רוב הנשים מדובר בשינויים ובהשפעות קלות שאינם פוגעים בסדר היום.
המחקר המדעי עד היום לא מצא את הסיבות המלאות להתרחשות התסמונת, אך נמצאו מספר גורמים שמגבירים את הסימפטומים.
אז כמו בכל דבר שקשור לגופנו גם כאן יש קשר לגיל וגורמים תורשתיים מסויימים.
ועם זאת, גורם מרכזי ל-PMS הינו הרגלי התזונה שלנו – ובין היתר צריכת אלכוהול וקפאין, מזונות מלוחים, ממתקים. בנוסף, התסמונת קשורה למחסור בויטמינים ומינרלים מסויימים.
כמו כן, חיים רווי מתח וחרדה, הינם גורם משפיע נוסף.
טיפול נטורופתי במצבי PMS
לתסמונת קיימים גם פתרונות בדמות טיפול תרופתי (לרוב באמצעות גלולות למניעת הריון), שמתמקד בהתפחתת הסימפטומים. עם זאת, הגישה הנטורופתית מתמקדת בהפחתת הגורמים לתסמונת, תוך הבנה שרמות מסויימות של תופעות טרום-וסתיות הן מצב נורמלי וטבעי.
הטיפול הנטורופתי ב-PMS יותאם באופן פרטני לסוג התסמונת. ברמה הכללית של התסמונת, ההתמקדות היא קודם כל בשיפור הרגלי תזונה:
מומלץ להגדיל את צריכת הירקות והפירות הטריים, אשר מסייעים להוריד את רמות האסטרוגון בדם (למעט ב-PMS מסוג D); מומלץ גם לצרוך יותר קטניות ודגנים מלאים, להפחית בצריכה של קפאין (קפה, תה, שוקולד, קולה…) ואלכוהול, ולהפחית בצריכת מוצרי חלב.
במקרים מסויימים, יש צורך בתוספי תזונה – מולטי ויטמין, פרוביוטיקה ומגנזיום.
פעילות גופנית אירובית מתונה, מספר פעמים בשבוע, היא פעילות בריאה ונכונה לכולם ("אפילו" לגברים), וידוע שזו דרך יעילה להורדת רמות מתח, חרדה ולחץ. בשל כך, פעילות גופנית היא מרכיב חשוב בטיפול ב-PMS.
ישנם צמחי מרפא, כמו שיח אברהם, דונג קוואי ונוספים, שעשויים להועיל ל-PMS.
כחלק מהטיפול הנטורופתי ב-PMS, ניתן ומומלץ לשלב בטיפול רפלקסולוגי, אשר עוזר להשגת איזון הורמונאלי והפחתה בסמפטומים.