מים הם אחד המרכיבים החיוניים והבסיסיים ביותר בחיינו (הדבר נכון לגבי כל בעלי החיים), וללא מים לא נוכל להתקיים יותר מ-3 ימים. הם מהווים יותר מ-60% ממשקל גופנו ומשתתפים כמעט בכל תהליך ופעילות של הגוף שלנו.
הגוף שלנו, באופן טבעי, בנוי לדעת ולחוש כמה, מתי ואיך לשתות, ובכל זאת המנגנון שנועד לאותת לנו לגבי שתיית מים – מנגנון הצמא – לעיתים לא מספיק כדי לגרום לנו לשתות מים כפי שנדרש.
ה"שיבוש" הזה במנגנון הצמא נובע מגורמים רבים. זה יכול להיות קשור לכך שאנחנו מתרגלים לתזונה לקויה (משקאות ממותקים, קפה וכו'), לאורח החיים המודרני הלחוץ וגם לחינוך בבית.
למשל, לעיתים קרובות כשהילד בוכה, נותנים לו משהו לאכול וזאת למרות שבחלק מהמקרים הסיבה לבכי היא דווקא צמא. ייתכן ודבר זה גורם לכך שלעיתים קרובות אנחנו מתקשים להבחין בין צמא לרעב – כך שתחושת צמא עשויה לגרום לנו לאכול יותר (ולהישאר צמאים).
בכל מה שקשור לשתייה, קיימות דעות, המלצות וגישות שונות בקרב מומחי רפואה ומטפלים, ובמקרים רבים הדעות אפילו הפוכות וסותרות.
למרות זאת, אני אשתדל להציג כאן את הגישה והראייה שבה אני מאמינה – מבוססת על השיטה הנטורופתית וגם על מחקרים ובחינות שנעשו לגבי שתיית מים.
החשיבות של שתיית מים
כפי שכבר ציינתי, מים משתתפים כמעט בכל תהליך בגוף האדם – החל ממחזור הדם וכלה בעיכול, חשיבה, קואורדינציה, פעילות שרירים, ראייה ועוד. מחסור במים פוגע בכל אחד ואחד מהתהליכים הללו.
למעשה, גוף האדם הוא מתוחכם מספיק כדי לנסות להתמודד עם מקרים של מחסור במים – שכן כל בעל חיים בטבע נמצא בסיכון כזה.
אז איך הגוף מתמודד עם מחסור במי שתייה? פשוט למדי, הוא מנסה להימנע מתהליכים ופעולות מיותרות. במצב של צמא – חבל לבזבז אנרגיה (ומים) על פעילות גופנית מיותר, או על חשיבה. כך, הגוף מוותר ונמנע מפעילות מיותר – ואתם מרגישים זאת בעייפות, כאבי ראש, קושי בחשיבה וכו'.
בטווח ארוך, מחסור קבוע במים גורם לפגיעה במערכות שונות בגוף, והוא גם מאיץ את הזדקנות העור והיווצרות קמטים. מים חיוניים לגופנו כחלק ממנגנון ניקוי הרעלים שלו דרך השתן, ומחסור במים גורם להצטברות של אותם רעלים בגוף – ובין היתר גם להצטברות אבנים בכליות.
הסכנות בשתייה מוגזמת
לגמל ישנה פיזיולוגיה שמאפשרת לו לשתות כמויות עצומות של מים, שמאפשרות לו לאגור מים רבים שמספיקים לימים רבים ואף שבועות במדבר. לנו כבני אדם אין את היכולת הזו, ושתייה מוגזמת של מים מזיקה ואפילו מסוכנת לנו.
הרעלת מים היא סכנה מוכרת שנובעת מכך שהמים המיותרים גורמים לירידה בריכוז מינרלים חיוניים בגוף (למשל נתרן ומגנזיום). הגזמה של ממש בשתיית מים יכול לפגוע בין היתר בתפקוד המוח ואפילו להביא לסכנת חיים ממשית.
אם כך, איך נוכל לדעת כמה מים לשתות?
אז כמה לשתות
אני באופן אישי אינני מאמינה בלשתות לפי כמות מוגדרת של כוסות או ליטרים. אומנם בן אדם מאבד ביום כליטר וחצי של מים, אבל זו הערכה גסה למדי שמשתנה מאדם לאדם ותלויה מאוד באקלים ובפעילות שלו.
במקום זאת, ההמלצה שלי היא להסתמך על שני מנגנונים עיקריים: מנגנון הצמא וצבע השתן.
מנגנון הצמא
הגוף שלנו יודע באופן טבעי מתי הוא צריך לשתות – ואתם בוודאי מכירים את ההרגשה הזו. אלא שרבים מאיתנו לא מתייחסים אליה – ואף גרוע מכך, מרווים את צמאוננו באמצעות משקאות ממותקים שרק מגבירים את הצמא ואת הצורך במים (וגם מכניסים לגוף קלוריות מיותרות, אבל על כך במאמר אחר)
כדי ללמוד להסתמך על מגנון הצמא, חשוב לתת לגוף את מה שהוא צריך. בפעם הבא שאתם צמאים, חשוב שתשתו מים. לא קולה, לא מיץ, לא קפה – רק מים.
כמו כן, מכיוון שאנו נוטים לבלבל בין תחושת צמא לרעב – אם אתם חשים "רעב", נסו קודם לשתות מים ולהרגיל את עצמכם להבדלים בין שתי התחושות.
בנוסף, חשוב שיהיו לידכם תמיד מים זמינים. אם אתם במשרד – כדאי שיהיה לידכם בקבוק מים או לפחות כוס זמינה. אם אתם בחוץ – גם כן, החזיקו מים קרובים אליכם, במיוחד בימי קיץ חמים. אפילו ליד המיטה ולמעשה בכל מקום שתהיו – כדאי שיהיו לכם מים זמינים שתוכלו ללגום מהם כשיש תחושת צמא.
לאורך זמן – ניתן ללמוד כך להקשיב למה שהגוף משדר לכם.
צבע השתן
מעבר למנגנון הצמא, ישנה דרך נוספת שניתן להשתמש בה, בעיקר אם אתם לא מצליחים להסתמך על הצמא – וזהו צבע השתן.
הגוף משתמש בשתן כדי לסלק מהגוף פסולת ורעלים שונים שנוצרים במשך היום כחלק מהתזונה, הנשימה וגם כתוצר לוואי של פעילות הגוף.
כשכמות המים שאנחנו שותים תקינה, צבע השתן יהיה צהוב בהיר – צהבהב. זהו הצבע התקין של השתן.
לעומת זאת, כאשר הגוף מרגיש מחסור במים, הוא באופן טבעי מפחית את כמות המים שבשתן – ולכן צבע השתן נהפך לצהוב כהה עד שחור. באופן דומה, כשבגוף יש כמות עודפת של מים – צבע השתן יהיה כמעט שקוף. שני המצבים הללו יכולים להיות בעייתיים.
אם צבע השתן כהה – סימן שאתם במצב של מחסור במים. צבע שקוף ממש יכול להיות גם כן סימן לשתייה מוגזמת, אם כי במקרה של צבע שקוף המשמעות פחות ברורה וכדאי להסתמך על סימנים נוספים.
כל אדם בפני עצמו
שיטת הטיפול הנטורופתית מתייחסת לכל אדם בפני עצמו, ואין זה נכון להתאים ולקבוע כללים נכונים לכולם. זה נכון לגבי תזונה באופן כללי וזה נכון גם לגבי שתיית מים.
היום דיברתי על צבע השתן ועל עידוד מנגנון הצמא – מבחינתי אלו הם שני כלים טובים להתמודד עם מצבים של שתייה לא נכונה. ובכל זאת, תמיד יכולים להיות מקרים שונים וייחודיים.
באופן כללי, כל אחד מאיתנו, אפילו הרזים ביותר, מאבדים לפחות ליטר של מים ביום – ואת הליטר הזה בכל מקרה צריך להחזיר. אך מעבר לכלל הבסיסי הזה – כל אחד צריך לשתות כמות שונה שתלויה בו, באורח החיים, במשקל ובעוד פרמטרים.
אז שימו לב לתחושת הצמא, שימו לב לצבע השתן שלכם – ובעיקר תעקבו ותהיו מודעים להרגלי השתייה שלכם.